הון אנושי וחינוך עפ"י הקבלה

"אפקט באומול" מתייחס לתופעה מעניינת בה ישנה עלייה בשכר בענף כלשהו בשל תפוקה שעלתה ובשל כך ענפים שכנים יעלו את שכר העובדים גם על אף פי שין הצדקה לכך מבחינת עלייה בתפוקה. במערכת החינוכית מנסים להשוות את כמות המשאבים המוציאים על תלמיד, ואת שכרו של המורה בהתאמה למדינות מפותחות בעולם, זאת מבלי להתייחס לשאלה האם ישנה עלייה בהישגיות התלמיד או שיפור במצבו החברתי במעמד הבית ספרי כתוצאה מכך. הוצאה ממוצעת לתלמיד במהלך לימודיו עומדת על כ- 65,000 דולר בשנה ושכר המורים עלה במהלך העשור ב- 37%.

בספרות המקצועית תמצאו דעה מגובשת כי המורים בבית הספר הם המשאב בעל ההשפעה העמוקה ביותר על הישגיהם הלימודיים של התלמידים ואיכות החינוך המוענקת להם. ישנה הסכמה על פרמטרים כמו ותק בהוראה והשתלמויות כשיטה לתגמול המורה. מתוך תפיסה זו מתנהל מאבק עיקש על תנאי העסקתם של מורים במערכת החינוך. מתוך הכרה בחשיבות והשפעתם על עיצוב הדור הצעיר, ארגוני המורים מבקשים למקסם את תנאיהם במערכת החינוך, כל זאת מבלי לגבש דעה מהם הפרמטרים המגדירים מורה איכותי. כיצד יש למדוד את הצלחתם של מורים במערכת החינוך? מהו ההון האנושי האמיתי הקיים במחנך ומהו תפקידו? 

חכמת הקבלה וארגון בני ברוך לימדו אותי שהחינוך הוא עיסוקו החשוב ביותר של האדם. החינוך צריך להיות מותאם לטבע הילד ובלבוש שמתאים לו (חנוך לנער על פי דרכו). מהיכן לומדים את זה? מהדרך שבה העולמות העליונים מתנהגים או כמו שמסביר לנו בעל הסולם אנו חיים בתוך מערכת הטבע כבולים איש לרעהו, הגלובליזציה מגלה לנו שאנו קשורים זה לזה, מצד אחד קיימת תלות ומאידך השנאה. 

החינוך הנכון, על פי חכמת הקבלה, מדבר על איך להיות מחוברים נכון בעולם. אנו לומדים שככל שאנו מקיימים את חוקי הטבע אנו מרוויחים, אם איננו יודעים או מקיימים את חוקיו אנו מפסידים. חוק הטבע החולש על לב האנושות אומר כי עלינו להיות מחוברים וחכמת הקבלה מסבירה איך לבנות את האדם וסביבתו כך שירצה לקיים את החוק הזה בעשייה חברתית מבורכת ולהביא למצב המאוזן. חינוך הוא לא מידע המועבר בשיעור אידיאולוגי והתלמיד בחכמת הקבלה הוא לאו דווקא ילד. המטרה היא לשנות את השקפת החברה ולהביא להחלמת הדור החדש דרך לימוד חכמת הקבלה כמערכת אחת המהווה את הבסיס לחיי החברה.