מיהו זה המביט אלי מהמראה?

פתאום קם אדם בבוקר מביט במראה ובליבו מתעוררת שאלה – מי הוא זה המביט אלי מהמראה? לאן נעלמו כל השנים? לאן אני הולך מכאן ולמה? נשמע מוכר? גם אם אלו לא בדיוק אותן שאלות אני מניח ששאלתם את עצמכם  פעם במהלך החיים שאלות קיומיות כאלו או אחרות. הבעיה היא, שבדרך כלל אחרי רגע של התעלות נפש, המציאות וחיי היום יום סוחפים אותנו חזרה והשאלות האלו, שהן בעיני החשובות ביותר, טובעות בזרם החיים.

מי הוא זה המביט אלי מהמראה?

מי שלא מצליח לשכוח את השאלות הללו והן ממשיכות לנקר במוחו כאותו זבוב של טיטוס, מתחיל לחפש את התשובות לאותן שאלות. 'האדם הראשון' כך הוא מתואר בחוכמת הקבלה מהסיבה שהוא היה הראשון ששאל את השאלות הללו, הוא אדם שקם באשמורת הבוקר כהרגלו, יצא מהמערה וראה כמדי יום את יתר הגברים של השבט מתארגנים לצאת לציד. הוא הביט בהם, הביט בשמיים זרועי הכוכבים, הביט בקרני השמש העולות מעבר להרים והרגיש שיש משהו גדול יותר מלקום ולצאת לצייד כל יום. הדבר הגדול שהוא גילה הייתה מערכת הרוחנית המקיפה אותנו ואת הכוח שברא אותנו שהוא קרא לו בורא (בוא-וראה). את ההשגות שלו הוא כתב בספר שנקרא רזיאל המלאך, שהוא בעצם הספר הראשון שנכתב על חכמת הקבלה.

חכמת הקבלה הינה שיטה לגילוי המערכת הרוחנית והכוח המקיים אותה. אחרי האדם הראשון, במשך הדורות השיגו אלפי אנשים את המערכת והם נקראו מקובלים. בכל דור ודור הם כתבו ספרים ופיתחו את חוכמת הקבלה. אדם המחפש את משמעות החיים ואת הסיבות לקיומו האישי וקיום החיים בכלל, משתמש בספרי הקבלה כאמצעי לפתח כלי חישה חדשים המאפשרים לו לגלות את המערכת הרוחנית ואת הכוח המנהל אותה. בלימוד חכמת הקבלה טמון כוח הנקרא 'המאור המחזיר למוטב', כוח המשפיע על האדם הלומד ומשנה את היחס האגואיסטי שלו, או כפי שמתארת זאת חוכמת הקבלה, משנה את הכוונה שלו, מכוונה בעל מנת לקבל לכוונה בעל מנת להשפיע לזולת, לכן כתוב שהכלל הגדול בתורה הוא השגת 'ואהבת לרעך כמוך'.