תפילה – בקשה שבלב

כל שנה כשמגיעה התקופה של הסליחות והחגים אני חושבת בעיקר על עצמי על המשפחה שלי וכל מה שהייתי רוצה ומה יהיה איתי וגם עם החברים בבני ברוך. פעולה טבעית בריאה. השנה יש לי הרגשה אחרת בבטן וגם בלב וכאב גדול על כל מה שקורה במדינה. הקורונה באה אל חיינו וכאילו סחפה הכול בדרכה. כמה שינויים היא הכניסה לחיינו. שמנו מסיכות על הפנים ואנחנו אמורים לשמור על ריחוק פיזי אבל היא בעצם הורידה מאיתנו הרבה תחפושות וניפצה הרבה אשליות. 

אני זוכרת במלחמת המפרץ כמה שהייתי קטנטונת ובעצם לא באמת הייתה הגנה, זה לא שינה. לא היה כמעט פחד!! הייתה באוויר תחושה שמטפלים בנו. אמון ובטחון באנשים שמולך. בצבא. בממשלה אפילו בתקשורת.  כמה תמימות. 

היום לעומת זאת, אין על מי לסמוך. כל אחד מנסה למכור לך משהו או להרוויח על חשבונך, לא ברור מה. אין אמון, אין ביטחון ויש ייאוש בלב. טירוף מערכות וכאוס בחברה. וחדשות? זה כמו לראות סרט אימה. אי אפשר להאמין שכל זה קורה באמת. זוועה אחרי זוועה, כל אחת יותר גרועה ומדאיגה מהשנייה.

מה יהיה עם העם הזה? מה יהיה עם הילדים שלנו? לא פלא שאנשים בורחים ממחשבות ולא פלא שאני לא מצליחה לישון. הלב שלי מרגיש שעומד להתפוצץ. חברה שלי אמרה לי – הטבע הוא חכם וטוב. כל הרוע הזה היה תמיד קיים אבל מוסתר!! איך נהיה בריאים ומאושרים אם לא נראה את המחלה? איך נמצא תרופה? אם נעצום עיניים זה אף פעם לא יקרה. עושים איתנו חסד גדול, אם רק נגיב נכון. 

השנה אני הולכת להתפלל מכל הלב תפילת רבים – תפילה עבור הכלל. עבור כל האנשים. כל הילדים. כל הנשים והגברים. עבור כל המדינה ואפילו העולם. בבקשה בורא עולם, תתקן את היחסים בינינו, שנהיה טובים יותר אחד לשני. תציל אותנו מהרוע שבטבע האנושי ותלמד אותנו לאהוב. אני חושבת שהלב שלי זועק אותו ממילא. 

בעל הסולם המקובל הגדול כתב – "בקשה, זהו מה שהאדם מרגיש, מה שחסר לו. זהו דווקא בלב, היינו שלא חשוב מה שהוא אומר בפה, כי "בקשה" פירושו, היינו מה שחסר להאדם, על זה הוא מבקש, וכל החסרונות של אדם אינם נמצאות בפה אלא בלב."

ומה איתכם? מה לדעתכם חסר? מה הלב שלכם מבקש? בחכמת הקבלה ובארגון בני ברוך לומדים שכל מה שחסר לנו הוא קרבה ויחסים יותר טובים בין האנשים בארץ – זהו השורש לכל הבעיות ולכן גם הפתרון! 

בבקשה בואו נבקש ביחד. בואו נביט במציאות באומץ ונגיב נכון. עם ישראל יקר, בואו נבחר בחיים.